בנקודה מסויימת בזמן
עומד אני, פשוט, עם ידיי
בכיסי מכנסיי. אני נראה תמים למדי,
רגיל, סתם עוד ילד שחפץ לכבוש את
פסגות חלומותיו.
אבל בראשו של הילד הפשוט הזה
שעיניכם רואות מתחולל פלא, קסם, או
בעצם הטירוף עצמו.
אך אם ידיו הקטנות והעדינות של הילד הרך
נמצאות בכיסי מכנסיו יתכן כי טירוף אוחז
בו?
ואני, בראש היושב ישיבה מזרחית
נינוחה על כתפיי, אני יודע דברים
שאיש בזה העולם לא יודע.
אך אולי אינני יודע כלום
וכל מחשבותי ותמיהותי אינן
אלא פרי דמיוני
העקום.
חפשו אותי, אני נמצא שם,
בכל מקום בו יש ולו טיפת
קסם, פלא או הטירוף עצמו -
תחת פיטריות יער רעננות,
מרחף מעל פסגות הרים,
יושב על עלה ו"מקשקש" עם כמה ציפורים.
לבטח תמצאוני כי אני האחד והיחיד,
הכלום שהוא משהו, משהו טוב. |
