אתמול נפלתי מגבוה. הגעתי כדי לקבל תוצאות של מבחן

תעסוקתי-תפקודי של שירות התעסוקה. הפסיכולוגית

התפתלה כמו שרק פסיכולוגים יודעים להתפתל.

לא נעים לספר לאדם שעשה תואר ראשון ותואר שני

שיכולתו התפקודית ירדה עד לרמה של כיתה ט'.

: "תשמע, יש לך רסיסי גאוניות. רואים שיש לך יכולת לא

ממושת. אתה היית פעם בעל יכולת מרשימה. זה לא

בדיוק מה שאתה חושב."

לא נעים לומר שהאימפריה הרומית כבר נפלה מזמן.

והיא כבר לא מה שהיית פעם.

אני ראיתי את החוסר-נוחות על פניה. זה ממש לא היה

נעים עבורה וגם עבורי. מי יודע איפה יכולתי להגיע עם

רסיסי-גאוניות.

רסיסי-גאוניות הם כמו סימני נפט. עם סימני נפט אתה

לא מתעשר.

יצאתי עצוב ומדוכא. אני יכולתי להיות מוצארט, סרטר,

אינשטיין אם לא הייתי נפגע במלחמה.

מי אומר שמלחמה הוא דבר טוב לאדם הפרטי.

אני עדיין זוכר מה שאמר דודי: "אתה תשרת בצבא ותהיה גבר".

מוזר, הוא מעולם לא שירת בצבא.