סוֹבֵב כָּל הַיּוֹם בֶּחָצֵר
עִם כַּנְפֵי הַמְּשׁוֹרֵר
מֻדְבָּקוֹת לְגַבּוֹ
מְנַסֶּה לְהָנִיעַ
לִתְפֹּש- תְּאוּצָה
שֶׁתַּגִּיעַ רוּחַ גַּבִּית
וְאוֹתוֹ
לְמֶרְחַב הַדָּאוּי
תִּשּ-ָא
כְּמוֹ תְּעוּפָה
הַכְּתִיבָה
פְּעָמִים מְדַשְׁדֶּשֶׁת
מְנַסָּה אֶת הָאַף לְהָרִים
לִנְסֹק
רַק לְעִתִּים
כָּךְ, בְּלִי מֵש-ִים
אַתָּה חָשׁ
הִנֵּה
מְרַחֵף בַּחֲלַל
הַמִּלִּים נִכְתָּבוֹת
מֵעַצְמָן
יֵשׁ נִכְנָסִים
לָזֶה
מִיָּד
אֲחֵרִים שֶׁעוֹבְדִים
מוֹחֲקִים, מְחַבְּרִים, שׁוֹבְרִים
מְסַדְּרִים וּמְלַקְּטִים
דָּבָר בְּיָדָם לֹא עוֹלֶה
מְאוּם
עַד שֶׁפֶּתַע
הִיא בָּאָה
וּמֵעַל עֲרֵמַת הַמִּלִּים
הִיא פּוֹצַחַת
מֵעַצְמָהּ
וְדָבָר לֹא עוֹצֵר
דָּבָר לֹא יַעֲצֹר
אוֹתָהּ
7/12/04
|
