הקשיבי גאולה שלי
יש תקווה
חש בטוב הצורני כלכך והמלא והנעים.
רציתי לספר לך על זה. אבל אני לא יכול.
לכן אמרתי לך שאני אוהב אותך
אוהב אותך מלא והאהבה הזו . .
כך הנעים הזה מסתפר אלייך.
מתקשר אלייך ואת תפוסה
ואני יושב נבוך. צורח מקפץ.
שובר את כל המסגרות .
כי אם זה לא יתבטא אלייך . .( בריווח אותיות)
הכל נעלם . חוזר לניתוציות. שב לשחרוריות שבכל.
ואת תפוסה ואני נעלם.
וג'וני שר על הסוכה שבטובה מסככת
עלייך ועליי מנפילה ברשת החכה.
שאותנו מניפה אל מעל למים, לבטחונך גאולה . לבדידותך איתי .
לקלות של היפה
לקצה סימטת הביטוי
ואת תפוסה ואני נעלם
ברור לי כי גאולתי יושבת לה בביתה
וכותבת גם היא את שירי.
נעלמת לעולם .. נעלמת כי את שם.
היי שלום, לעת עתה, יפתי
חירזי עד שובך
חרוזי נשמתי.