נולדתי
תינוקת ללא עור

עשר אצבעות
היו לי
תירס חם
בידיים מלאות
שיכלו להכיל רק גרעינים.
ומעל
ראיתי את הירח
בפעם הראשונה.
יופי ממכר היה בו לעידני-עד.

רגליים רוקעות והתקרה מתלהמת,
נבקעת ונוחתת עליי
היסטוריה משפחתית.
פרועה כמו שנת-שקרנים,
מייללת כמו תן,
זועמת כלפיד על היערות.

הישע חסר
כשגודלך קטן ממטבע.
את מתגלגלת מתחת לנרתיק-כינור
והכנר
מכוון את הקשת אל מרכזך,
הוא לא רואה אותך
אבל הוא מנגן לך את החיים
מנגינה קצרה וצורמת שאינה מעידה
על תקווה.

אך נעים לסיים את תפקידך בתוך כף ידו
אמנם נמחצת בין אחרים
אך יודעת שתהיי לו לתועלת. באהבתך.