אני
גוף מוכר
ומבפנים משהו זר
מישהי לא מוכרת
משהו כה קר
מי יודע מה זה אל תוך תוכי חדר?
ואת אשר כל שהיה בי עד היסוד עקר

זאת השוכנת עתה בתוכי
נדמה כי שליטה מלאה לה על מוחי
אינני מוותרת ומנסה אני להיאבק בה בכל כוחי
אך מבינה אני כי הינני אסירה בתוך גופי שלי ושוב ושוב נופלת
רוחי

עזבי אותי מקוללת
למה שלא תצאי כבר מגופי אותך אני שואלת
מה עשיתי לך על שעונש כזה אני מקבלת
למה אותי את קוטלת
בנפשי ובגופי מחבלת

אינני זוכרת מתי את כניסתך הרשיתי
צאי ממני והחזירי לי אותי
כן, את נפשי להחזיר לי עלייך ציוויתי
ישבתי וחיכיתי וחיכיתי
אך אותך עדיין בתוכי גיליתי

למה מסרבת את אותי לעזוב
למה ממשיכה לנפשי לארוב
את יודעת, בסופו של דבר אנחנו די דומות אם להסתכל מקרוב
ואולי אני זו את אם טוב טוב לחשוב?
אבל אם כך, למה לא מסוגלת את כמוני לכאוב
לכאוב את העובדה שבתוכי שוכנת זרה
אני
לא באמת אני