אריאל סנטוס / הילד בחול |
ועיניו לוהטות כמכחול מרצד
עלם זקן ששר על כאילו
לים ולרוח, לחול הנודד
שאון שפת רחוב מתגבר
בלבו סערת דומייה
שעון חייו לעולם יאחר
מחברתו גל נשבר, מלותיו אונייה
מלחמה הניטשת - עיקשת, הורסת
לא נכנע, עוד יגיע לגן
שותת פציעותיו אך מנגד -
ידעה חרבו טעם דמו של הזמן
ילד שוכב מכוסה
בחולות, בעיניים פקוחות
רק רוח שורקת מעל
מזכירה שעות נשכחות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|