איזה יציאה זה דבק רקמות, אה? אני אף פעם לא ידעתי שיש לי בכלל
נטיה לאמנות עד שגיליתי את הדבק הזה. חבר שלי שלומד רפואה הביא
לי מחדר ניתוח, וישר התלהבתי. "כל דבר חי זה מדביק בלי בעיה"
הוא אמר, "והכל ממשיך כאילו כלום". ישר ניסיתי על עצמי.
הורדתי חתיכה מהאצבע והדבקתי לאצבע השניה. וואלה! אין בעיה,
עובד עשר. אחר כך החזרתי, עובד. חתכתי עוד קצת, ועוד קצת,
הראיתי לחברים - נגנבו. אז החלטתי להתחיל לפסל באנשים.
מאז אני ידוע בתור מה שאני. אמן הפיסול באנשים. לפסטיבל ישראל
אני מתכנן את "עין תחת עין", לטלויזיה החינוכית אני מפיק מחדש
את "ראש כרוב", וסיטקום משעשע בשם "שתי ידיים שמאליות". אני
עובד באופן קבוע עם "הבימה" כשהם צריכים טרומפלדורים, אנשים
מעוותים וכל מיני כאלה, ולמוזיאונים עשיתי כבר אנשים עם ראש
חתול בשביל תערוכת ההירוגליפים. לפעמים אני גם עושה כסף מהצד
בניתוחים פלסטיים ובאביזרי מין אפקטיביים - לחיות ממשהו צריך,
לא?
אבל ממש עכשיו אני עובד על מפעל החיים שלי, הפרוייקט הענק,
שילך כנראה לביאנלה. לקחתי דוגמן חסר חוש ריח, זאת היתה דרישה
הכרחית, חתכתי והדבקתי, תכננתי ויישמתי, והבאתי אותה ב"איש עם
ראש בתחת", שזה גם מרשים ויזואלית וגם אמירה מאוד בוטה על
החברה הישראלית. |