חשבתי הרבה אם ואיך לכתוב לך את זה. למען האמת - זה יכול להיות
רעיון ממש ממש גרוע, אבל אתה מכיר אותי - לא שמה זין וחסרת
טאקט לחלוטין. דבר ראשון, אני מבקשת ממך, אל תגיב לזה. אל תענה
לי, באף צורה או דרך. רציתי רק להגיד לך שבזמן הקרוב אני לא
הולכת ליצור איתך שום קשר. זה לא מזעם או משהו כזה, ולמען האמת
אני ממש לא חושבת שאני צריכה לתרץ לך את מה שאני עושה או לא
עושה. זה פשוט כי אני צריכה להוציא אותך מהמערכות שלי. וכולם
אומרים לי שאני קיצונית והגזמתי, ויש מצב שזה נכון, לא - אני
בטוחה שזה נכון. אבל אם אני לא אתנהג ככה אני לא אצליח לעשות
את זה. זאת הדרך שלי להתמודד עם דברים, אם תאהב זאת או לא. ואל
תחשוב שאני לא מבינה למה עשית את זה. כאילו, זה די הגיוני
בעיקרון, אבל זה לא הופך את זה לפחות כואב. אני מצטערת. לא
יודעת על מה אבל לא משנה. כאילו, סליחה שמחקתי אותך מהרשימה
שלי, את ההודעות שלך. ואם להיות כנה - כן, עשיתי עוד דברים כדי
לשכוח. והקצנתי לגמרי. אבל כמו שאמרתי, אני לא יכולה אחרת.
ועכשיו, תוך כדי כתיבה, אני קולטת כמה דפוקה אני נשמעת, וכמה
מטומטם זה לשלוח לך את זה, אבל פעלתי לפי דחף.
אני מקווה שאתה יכול להבין שאנחנו לא יכולים להיות ידידים, לא
בזמן הקרוב לפחות. אם עוד כמה זמן? לא יודעת, מקווה שאולי. זה
לא כל כך קל.
רק שתדע, אף אחד לא יודע שכתבתי לך את זה. וגם לא יידעו. אני
מבקשת ממך גם לא לחלוק את זה עם אף אחד. מה שכן - בבקשה, כמו
שכבר אמרתי, אל תיצור אתי שום קשר. תאמין לי שברגע שאני אוכל
לעשות זאת, אעשה את זה בעצמי, ואולי אפילו ברצון. אבל כל מה
שאני צריכה זה זמן.
בבקשה תעריך את כל מה שביקשתי. אני מקווה שזה לא יותר מדי
קשה.
כי לי זה כן.
ממני,
לי-נוי.
חשבתי אם להעלות את זה כאן, והחלטתי שעבר מספיק זמן... |