עדי טמיר / זיקים וזיקוקים |
מרחיבות את האופק
מעגל שנוצר ברגע
יוצר אין סופיות,
והתחלה.
זיק של אושר וזיק של שנאה
לפעמים בא לי לנוח
ואני כל כך, כל כך עייפה
מישהו קורא לי, בין השיחים
חושף שיניים לבנות
כמו תערים
זיק של אפתיות וזיק של תאווה
נסחפת אל תוך הלא נודע
בידיעה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|