"די תפסיקו לריב" צעקה הגננת.
חנוכה ופורים הרימו את הראש לשניה בדיוק למספיק זמן כדי ששושנה
הגננת תצליח לתפוס אותם בחולצה ולהפריד אותם אחד מהשני.
"על מה אתם רבים הפעם?" היא שאלה אותם בקול עייף, צרוד מעט אבל
מלא ביטחון. היה לה, לשושנה קול איטי ודידקטי של גננת שכבר
חמישים שנה רצה אחרי ילדים זבי חוטם.
"אני יותר נחמד!" צרח פורים. "מה פתאום!!!" השיב לו חנוכה
אגרוף כועס.
"די!" צרחה הגננת. "שוב אתם רבים על אותו נושא. בואו נשב במעגל
ונקשיב בצורה מנומסת לכל אחד מכם."

"ברור שאני יותר כיפי, חמודי וסבבה" אמר פורים כשכולם התיישבו
לריכוז. "אצלי יש את המסיבות הכי מדליקות. אני יוצא מאוחר, רק
כשמתחמם, בשיא הירוק והפריחה והעיקר, יש לי מסכה מה זה
מדליקה.".
"אבל אני החג הכי ארוך" מחה חנוכה בתוקף.
"וגם מתחתי את עצמי עד הקצה" המשיך פורים להתרברב, "מיום אחד
של חג בניתי שלושה ימי חופש".
"תעזוב" אמר חנוכה. "כל אחד בגן יודע שאצלך הכל הפוך. אצלי
לעומת זאת במבט ראשון הכל נראה קר ומהוגן אבל אם תסתכל טוב
תראה שאני מביא אותה ממש בהפוכה. שום דבר לא פשוט והגיוני כמו
שזה נראה."
"תראה לנו" צרחו כל ילדי הגן במקהלה.
"נתחיל למשל עם השם שלי, חג האורים. איך אפשר להיקרא חג האור
כשאני נמצא ביום הכי חשוך בשנה. לא מספיק שיש עכשיו את הלילות
הכי ארוכים גם דואגים שחנוכה הוא החג היחידי שחוגגים כשאין
ירח. תגידו באמת, נראה לכם ששמונה נרות עושים אותי למואר.
דחילק תקראו לל"ג בעומר חג האור. הוא גם ביום קיץ ארוך וגם
עושים אצלו מדורה גדולה על באמת.".
שושנה הגננת חייכה חיוך גדול. "וזה הכל? מתוק שלי".
"מה פתאום!" המשיך חנוכה.
"תגידו לי, איך זה שלכבוד המכבים הרזים והזריזים אוכלים דווקא
סופגניות ולביבות. הרי מי שיקפיד על המצווה לא יוכל לעלות
במדרגות עד הבית ובוודאי לא להלחם ביוונים הרשעים על הר
הבית."
הידיים תפסו את הבטן והתגלגלו מצחוק.
"טוב, אתה לפחות חג שקט ומוסרי כמו יהודה המכבי" אמר ילד חנון
עם משקפיים עגולים.
"בבקשה" אמר חנוכה, "תראה לי עוד חג שבו ילדים רכים לומדים
לשחק רולטה (סליחה סביבון) על מטבעות שוקולד. מה הפלא שכשהם
גדלים מוצאים אותם על ספינות הימורים באילת. והכי מצחיק שעוד
עושים את זה לכבוד המכבים שנלחמו כדי להפוך את ממלכת יהודה
למדינה מוסרית".

עכשיו כבר כל הילדים כולל פורים ישבו וצחקו. הם הדליקו נרות
אכלו סופגניה, והחליטו שאין מה לעשות, חנוכה הוא בכל זאת חג
משוגע.

לפעמים זה לא חוכמה להיות ליצן  ולצחוק על כולם מחוץ לחברה.
לפעמים הכי מצחיק זה להראות מבחוץ סתם אחד. אחד כזה אפור
ומשעמם ממש כמו כולם. אבל בלי שאף אחד ישים לב לצחוק למתוח
ולבדוק את כל הכללים. כדי לחיות בחופש אמיתי לא צריך להחליף
חברת פרברים אמריקאית בתחפושת ריינבו ישנה. אפשר לצחוק על הכל
ולעשות בדיוק ההפך ממה שכולם מצפים גם מתוך קיוביק מרושת
מחשבים. אפשר לפעמים לאהוב, להשתולל ולברוח לחופים נידחים גם
אם בבית מחכים אישה כלב ושלושה ילדים.  אפשר להתנהג כמו חג
החנוכה. רק, בבקשה, על תשקטו על השמרים, אל תתפחו ותהפכו
לסופגניה.

ולסיום העז רוצה לספר לכם שכל הסיפור הזה לא מצוץ מהאצבע. כולו
מסתמך על תורת הקבלה הקדושה. העז ישבה ימים ולילות על חיפש
בנבכי בעיות ושברי אותיות. והראיה  תראה בגמטריות המובאות
להלך:

לגברים:                     שחק בסביבון = כוח פיתוי
לנשים (ולעבי הבשר):  אכול סופגניות לתאבון = התפרעות
לתלמידים:                  חג אורים שמח = חוברת