שוב אנו מתהלכים על שביל עפר,
שבטח ספר עוד אלפי אוהבים.
שוב נותן לה את ידי,
שבטח נתנו ויתנו עוד רבים,
שוב אסתכל לה בעיניים,
שהסתכלו אלפי עוברים ושבים,
שוב אספר לה על אהבתי
שבטח סיפרו אחרים.

על שביל עפר מתהלך בפעם הראשונה בחיי,
אכן היא הבחורה הראשונה שחולקת עמי את ידי,
הסתכלתי לרבות בעיניהן, אך לא מבט עמוק חודר,
ולעולם לא סיפרתי לבחורה על האהבה,
כי אף פעם לא חשתי אותה.

הבנתי שאני בפעם הראשונה מתאהב,
ועכשיו השא זאת כל חיי בלב,
הבחורה תלך מחר על אותו שביל עפר,
עם בחור אחר
שיחלוק איתה את היד,
אך אני אותה אזכור,
תיחרט בלבי
צלקת אשמור
זאת אהבה ראשונה
ובלבי
היא
אחרונה.

קבורה בתוך לבי,
אחרת לא תעז להוציא,
לא תוכל לעזור,
התאהבתי.