יולית קוב / הפרחים נבלו |
והים נהיה שחור
כשהבנתי שאליי כבר לא תחזור
האדמה רעדה
ואני התרסקתי
ישר לתוך בור
אפל ושחור
קראתי לך
ואתה לא באת
נותרתי כל כך פצועה
אחרי שממני הלכת
התפללתי למוות שיבוא מהר
לא רוצה לסבול כך יותר
איך ייתכן שלך כל כך קל
ולי אין אוויר לנשימה בכלל...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|