אני רואה שמש בחוץ, אנשים שהולכים למקומות שונים
האם זהו עוד יום שלישי?
האם תשקע השמש בסוף היום?
ומה מחר? עוד יום שעבר?
ולמה אנחנו כאן? מתי לא נהיה?
האם כבר חשבתם על כל זה?

מאמין שלא...
לחיים דרך מצחיקה לגרום לזה שלא נחשוב.
חשבתם פעם? איזה כיף שאני הולך רגיל,
מדבר רגיל, שומע ורואה כמו כולם.
אירוני נכון?
לא כולם רואים, שומעים הולכים ואפילו מדברים כמו כולם!
ומי הם כולם? כל כך הרבה אנשים חריגים
כל כך הרבה עצב

כל יום עובר בסוף כל יום.
לעיתים נזכור את מה שהיה מיוחד
עם הזמן נזכור פחות
ואז, יום אחד נשכח
תמיד אנחנו שוכחים בסוף
ככה אנחנו, מוחות אנושיים
עוד תאונה, עוד פיגוע, רצח נוסף
ומחר
מחר נזכור פחות, מחרתיים כבר נשכח
אולי מוטב כך