עושה מה בא לו" ולא מתחשב בטפסים רפואיים שמוכיחים שלילד
אין בעיות דיכאון ושוללים ממנו את זכותו להתגייס ולשמור על
מדינתו בעוד ילד אשר דעותיו וכישוריו נוגדים את אפשרותו לתפקד
כחייל קרבי ולאותו הילד גם אין רצון להיות קרבי והצבא לא
מתייחס, דבר הגורם לבעיות כמו - שירות לא מלא ולא בצורה הטובה
ביותר וכמובן זלזול מוחלט שנפתר ע"י דיקטטורה צבאית חדה נשלח
לעשות משהו שלא ביכולתו ובעל היכולת לא עושה את מה שהוא יכול-
האם הצבא שמע פעם על "מיצוי כישורים אישי למצוינות"?- אלו רק
שתי דוגמאות זניחות יחסית לאי תפקוד הצבא בצורה הטובה והמועילה
ביותר- ילדים או נערים אפשר לומר אשר יכולים לעזור יותר
ולהועיל בדבר אחד מאשר בדבר אחר נשלחים לאותו דבר אחר וככה
נגרמים דברים בלתי רצויים.
אני בכלל נגד כל עניין חוסר ההיגיון בצבא בנושאים רבים אך אני
לא רוצה לכתוב על הצבא האגואיסטי שלנו ולכן לא ארחיב עוד
בנושא.
ובכן צבא יקר זה מה שאני חושב עליך אבל אני גם חושב שחובה
להתגייס ולתרום עד כמה שאפשר למדינתנו המופלאה!
פרק שלישי
חשבתם פעם מה אתם עושים כאן? בעולם הזה? מה הפואנטה בחיים?
ובכן למה לכם לחשוב על זה? אנחנו חיים בעולם כדי לחיות
אפשר להתווכח שנים על כך שיש או אין את העולם הבא ואותו דבר
לגבי אלוהים
אני לא אתיאיסט ומאמין שכל אחד מאמין במה שמאמין וחי איך שהוא
תופס את החיים שלו.
ועם מדברים על חיים זה מקשר אותי לחיי שלי הפרטיים אני אתחיל
לספר מעכשיו על אוסף אירועים מחיי הפרטיים דברים שמעניינים
כמובן עם תוספות של תארים שונים ומגוונים ואנסה שזה יהיה עם
"פלפל"...
סינרגיה- לא סתם להקה-אגדה!: OK את סגנון המוזיקה שלה אף אחד
לא יודע איך להגדיר אז אני קורא לה להקת רוק משובחת! מכל
הבחינות! השירים שלה מלאים תכנים ומסרים ומעוברים ע"י חברי
הלקה בצורה מושלמת...בין שירייה המצליחים: "ממשיכים לרוץ",
"סינרגיה", "צועקים על אהבה"...
מומלץ בהחלט
ניתן להשיג
בחנויות הדיסקים השונות את הדיסק הראשון שלהם... הייתי ב2
הופעות שלהם עד רגע כתיבת שורה זו ונהניתי כמו שלא נהניתי
בחיים שלי! אם מבחינת נגינת המוסיקה בצורה שעוד לא ראיתי ועד
לאפקטים ולקולות שהסולנים הופמן וגפן מוציאים מגרונם...
ובמקרה הצטלמתי גם לקליפ של "ממשיכים לרוץ" שצולם באמצע הופעה
שלהם במועדון ה"בארבי" ובכן אין ספק שזאת אחת מבין חוויותיי
הרבות בחיים חוויה שלעולם לא אשכח...
סיפור פיות- האם אתם מאמינים בפיות? ובכן אני כן! אני בטוח שהם
קיימות! אנחנו באדמה על הארץ, המלאכים ברקיע השביעי והפיות
בממלכה התיכונה איפשהו באמצע...פיות, ש.ד.ים, אלפים, גמדים
ועוד... חיים במלכה התיכונה... כן הם קיימים ואפשר לראותם
לעיתים נדירות לשברירי שנייה הם מהירים ודואגים להסתיר עצמם
טוב ולשמור על הטבע. אתם יכולים לא להאמין ולי אין איך להוכיח
לכם אך אם תדברו עם פיאולוגים הם יסבירו לכם את טענותיהם...
אני מאמין בה', בפיות וביצורי הממלכה התיכונה, ברוחות
ובש.ד.ים...
ובזה אני אסיים את הפרק השלישי של הסיפור תפנימו, כל מילה
שכתבתי באה מהלב והראש שלי, נער פשוט בן 18, מהעיר רמלה אבל הם
נאמרו מתוך אמונה שלי שהכול נכון הכול אמיתי ולא מומצא...
פרק רביעי
הנה אני שוב מוצא את עצמי מתכתב עם איזה אחד באיי סי קיו והוא
משגע אותי חושב שאני יאמין שהוא חבר שלי ומה שהוא רוצה זה רק
לצחוק עליי וזה מעצבן אז אני משתף פעולה ולמחרת בבוקר הוא בא
אליי ואומר למה אתה לא אומר שלום ואז הולך לחבורה שלו ומתחיל
לצחוק...אבל אני לא ניגש אליהם ואז אין להם על מה לצחוק...
אבל הוא רק אחד מכל הערסים שחושבים שהם מרכז העניינים ופוסלים
את השאר הוא רק קמצוץ מכל הנערים והוא זה שלא מבין מה טעם
החיים
מילא שהוא שומע ושר דיכאון, מילא שהוא חושב שאף אחת לא מספיק
טובה כדי להיות חברה שלו, אבל על משהו אחד אני לא יעבור...על
זה שהוא עושה מכולם צחוק שלו!
יש מקרים שאני פשוט עוצם עיניים וחושב מה יהיה איתי בעתיד...
פרק חמישי ואחרון:
שוב הגיע יום שישי, יום לימודים קצר, יש צופים נשמע פנטסטי
יחסית לשאר ימי השבוע
אך שמגיע הערב, אחרי שאני מעביר חצי יום בצופים שחוץ מהאנשים
והיחס שלהם אל השבט הכול שם נפלא....אני מגיע הביתה אוכל וחושב
מה אני הולך לעשות בערב... וכאן מתחילה
ה-בעיה...פשוט נמאס לי מזה שאין מה לעשות ושכולם דווקא יום
שישי נהיים חסרי כסף או יבשים! אני יושב בבית וכותב את הפרק
האחרון יום שישי מבאס לאללה ממש לא כיף לי עכשיו! אני רוצה
ללכת לראות איזה סרט להיות עם חברים או עם מישהי אבל אני לא
יכול! אין לי עם מי!
כל כך הייתי רוצה ללכת לבלות אבל לא לרקוד אני לא אוהב לרקוד
כי אני פשוט לא יודע לרקוד
הייתי רוצה ליהנות ללכת לאיזה מקום ופשוט ליהנות להתאוורר ,
לנקות את הראש, להיות עם האנשים שהכי קרובים לליבי ולהעביר ערב
ולילה נהדרים אבל מבחינתי, אם קורה לילה כזה אז זה ממש נס! אם
הייתה הופעה של "סינרגיה" אז הייתי הולך היה כיף אבל ההופעה
עוד רחוקה
אז אני נשאר שוב משועמם בבית קצת לראות טלוויזיה קצת לשחק
במחשב ובעיקר להשתעמם...
לך לא קרה דבר כזה אף פעם? בטוח שקרה! בטוח שהיה יום שישי מבאס
שאין מה לעשות בו ומחפשים מה לעשות בו אבל פשוט לא מוצאים וגם
אם מחפשים בדיוק עכשיו אף אחד לא יכול או לא עונה או אין לו
כסף או אין לו כוח או....והסיבות לא נגמרות...אז מוותרים
ומשתעממים ומתפללים להירדם ושהכול ייגמר אבל עד שהכול
ייגמר...
אני חושב שאנחנו רצים בחיים שלנו, כל חיינו הם ריצה אחת גדולה
שלא נפסקת..ואם היא תפסק אז אנחנו נמות או שנשתנה מקצה לקצה
אבל מיד אחר כך נתחיל לרוץ שוב ולאורך כל החיים ינסו לשים לנו
מכשולים ויבחנו אותנו אבל מי שלא יעמוד בזה-זה יהיה הסוף שלו!
טוב...אז מה אתם מציעים לי לעשות היום? התאריך: יום שישי 11
פברואר 2005
השעה: 20:53
עיסוק- אין בנמצא והשעמום עולה ומתפשט. שוב יום שישי כזה ושוב
אין מה לעשות...
כל חלק מהחיים שלנו הוא קטע מהחיים וכל פיסת זמן היא קטע
מהחיים של הרבה אנשים וברגע שאתם קורים את זה אתם יודעים מה
עובר לי בראש חשבתם על זה פעם? במשפטים אלה אני סוגר את הקטע
מהחיים שלי שחשפתי לפניך מקווה שנהנתה ואם לא אז לא נורא...אני
יודע שהחיים שלי לא מעניינים את כולם אבל זה מה שעובר לי בראש
ואלה החיים ה"נפלאים" שלי
אני לא אומר שרע לי אני אפילו אגיד שטוב לי! מאוד טוב לי! אבל
גם מאוד לא טוב! יש דברים כל כך מציקים, פוגעים, מעיקים, ובלתי
נסבלים בחיים שפשוט אי אפשר לחלוף על פניהם
דוגמה לזה הוא היחס של אנשים כלפי שלרוב הוא מאוד פוגע בי אבל
יודעים משהו? אני שונה וטוב לי עם זה! אני שלם עם עצמי וחי את
חיי בשמחה עד כמה שאני יכול. ואני חייב לציין שיש לי כמה חברים
מאוד מאוד טובים ממש כמו אחים שלי שעושים את החיים לנפלאים!
אני הבן אדם המאושר עלי אדמות!
תודה שקראת את מה שכתבתי ומקווה שעכשיו אחרי שאנשים יקראו את
זה היחס שלהם ישתנה!
באהבה רבה: ליאור!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.