ליאור פסקו / אישה חידה |
ואני, חייל תשוש למוד קרבות נוקשים
מחפש בהרגשה אחר עקבות הקוליס אל ליבך
על מחוזות לבי נחת ענן אבק עיקש, כמעט נצחי
עטוף בחאקי ובזית, מטובל בגרגירי תקווה גרוסים
מתחבטת מחשבתי בי, התוכלי לראות אותי מעבר לגדר?
אשה, חידה את עבורי
ואני, רחוק ממך אולי שנות אור כעת
מסייר לי במרחב ומתיימר לפתור את זה הצופן
פה, יש סבלנות כמו ריטואל קבוע
עירבובייה של ציפיות ואכזבות עבר
ואת, האם תניחי לי להתקרב ולפתור את חידתך?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|