ליאור פסקו / ראיתיך |
את הרשע שלי את ממסה לחמלה
בשלוות נצח עצומה, שולטת בי אחוז תזזית
במבטך, נכון בוחן, מגרשת חלומות אימה
סומא הייתי טרם ראיתיך בפעם השניה
וכמעט ששוב בגד בי חוש הראיה
אך כמו בפור נדיר או שאולי גם זה תכננת
פקחתי עין בשעת לילה הזויה ומאוחרת,
ולצדי ראיתיך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|