ליאור פסקו / פשטות |
שמורה בפורמלין של עיירת הרפאים
פשטות אמת גילה לי מבטה
מסתתר מאחורי משקף מודרני
חיוך ביישן חודר עמוק, מגיח
מסיר את האבק מעל חדרי לבי
כולי רועד מפחד, מתלתל בינות הלבטים
שכן את זה התום אסור לי להכתים
איכה זה יתכן? הרי זה כבר הבנתי דרך מהי עד תומה
אך שוב תוהה אני ומתבלבל, נפעם ומסתנוור מלובן כנותה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|