סתיו מבצבץ
כמהלך הזמן,
צמרות עצים רוגשות
חשות כי בא יומן...
ימים נחתכים
בגבור האפלה,
בחוף הים גלים
בשצף מתנפצים...
בחושך לצידך
צמודים,על פני מדרון
אורות של דייגים
ושלל ריחות עזים...
מערבית קלה
פורעת שערך,
עינייך בוהקות
יוקדות באהבה...
צמא לעוד ועוד
לצליל מילותייך,
לחוש את חום גופך
לטבוע בעינייך...
ואת יפה שלי
מקור מעט רועדת,
חובקת בעוצמה
הומה ומצחקת..
.
שעות ישבנו יחד
חובקים בחשכה,
הזמן עצר מלכת
אביב באמצע סתיו... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.