ורוד, ורוד, ורוד...
כך היה נראה העולם שלי בילדותי.
כשהייתי תינוקת היתה לי "שמיכי" בצבע ורוד ו"מוצצי" בצבע ורוד
ובובת ברבי עם שיער ורוד ובגדים ורודים וכמובן שגם חדר ורוד.
"איזה בובה! ואיך מתאים לה הורוד" היו אומרות הדודות בכל פעם
שהיו רואות אותי וצובטות לי בלחיים.
כשהייתי בת 3 הלכתי לגנון, ואיזו הפתעה אפילו הגנון היה צבוע
בורוד.
והיו לי שם המון חברות שהיו בדיוק כמוני "ורודות" כאלה.
בגיל 6 הלכתי לכיתה א', גאה בעצמי על שבחרתי לבד את כל הציוד
לבית הספר: תיק ורוד עם תמונה של ברבי, קלמר ורוד, מחברות
ורודות של ברבי וכמובן גם המימיה התואמת, איך אפשר בלי?
בכל תקופת בית הספר היסודי העולם שלי וכל מה שמסביבו המשיך
להיות ורוד. אחרי זה גם חטיבת הביניים המשיכה בצורה ורודה
למדי.
ואז הגיע החופש הגדול, אני וחברה שלי ורד (שם מתאים למישהי
שתהיה חברה שלי אה?), הלכנו לחפש בגדי ים חדשים.
היא קנתה בגד ים ורוד עם נקודות ואני קניתי בגד ים ורוד עם
לבבות.
התלהבנו שתינו מהרכישה החדשה והחלטנו ללכת לים.
הגענו לים בשעה 2 בצהריים, פרסנו את המגבות הורודות שלנו,
מרחנו קרם הגנה ורוד (כן...כן...יש דבר כזה, תתפלאו) ושכבנו
להשתזף בשמש.
ואז הרגשתי שמשהו חוסם את השמש שלי, פתחתי את עיני וראיתי
מישהו עומד מולי, הוא ביקש קרם הגנה, נתתי לו , הוא התחיל
למרוח ואז שאל בתמיהה "ורוד?!"
"כן! ורוד!" עניתי בביטחון.
אני והוא התחלנו לדבר, הוא היה יפה נורא, ההיפך המוחלט ממני.
היו לי עיניים כחולות ולו שחורות, היה לי שיער בלונדיני ולו
שחור, הייתי בהירה יחסית והוא שחום.
החלפנו מספרי טלפון והוא הציע לי להיפגש בשבת.
"מה??? את נפגשת איתו? הוא בן 20" ורוד, סליחה ורד, שאלה
בתמיהה.
"רק 5 שנים הבדל לא ביג דיל, אני 15 הוא 20..."
וכך הלכתי לפגישה איתו, הוא אסף אותי בBMW מפוארת בצבע שחור
מבריק כזה, הלכנו לים שם פגשנו את חברים שלו, כולם כמעט היו
לבושים בשחור וכשהגענו הם הסתכלו עליי וצחקו "מה... מה את
לובשת? ורוד?", שחר השתיק אותם מיד.

אהבתי אותו נורא, במהרה התחלתי גם אני ללבוש שחור,עשיתי עיצוב
חדש בחדר, "חדר שחור זה הכי באופנה בבקשה אמא...".
התחלתי לעשן , ועשן שחור כזה היה יוצא לי מהפה.
התחלתי לשתות, "ווווווווווווווווהווווווווו איך החדר מסתובב לי
שחר".
ואז גם הסמים, "שחר למה היד שלי קטנה, גדולה, קטנה וגדולה?".

בגיל 16 עזבתי את הבית ספר, עזבתי גם את הבית ועברתי לגור עם
שחר ולאות שמחה אני ושחר החלטנו שאני הולכת לעשות פירסינג
בטבור.
הגענו למקום והאיש שעושה את הפירסינגים שאל אותי איזה פירסינג
אני רוצה.
חשבתי רגע ואז אמרתי
"את הורוד!"