מול יפו, קצת אחרי הזריחה, מכורבלת במעיל מול הגלים המתנפחים
ומתרסקים בנתז על הסלעים. היא עמדה בעיניים עצומות נשענת על
המעקה, מעבירה לשון ולוכדת את רסס המלח על השפתיים. מלבדה היו
שם כמה דייגים שהיו עסוקים בשלהם וזוג שנלחם ברוח ואחד בשנייה.
נתזי כעס בחילופי הדברים ביניהם חדרו את נפץ המים. היא פקחה
את העיניים והציצה לכיוון שלהם כשהכעס של הגבר קיבל צורה
והתחבר לרצף של מילים:
"את תעשי מה שאני אומר לך או שאני יזיין לך את הצורה, את שומעת
אותי?"
הבחורה ניסתה לשווא להשתלט על השיער שנכנס לה לעיניים. הגבר
אחז בה, קירב את הפרצוף שלו לזה שלה ובקול מאיים התעקש:
"תעני לי או שאני מזיין לך את הצורה!"
הוא ניער אותה שוב והיא מולו בשמלה דקה דבוקה לגוף שנעשית קצרה
עוד יותר מהידיים שלה המורמות לשיער.
מרוגז הוא תפס ביד אחת בשיער שלה ומשך לאחור כך שהמבט שלה
ייפגש בשלו. גבר כרסתן, ראש גדול מעוגל ומגולח. ביד השניה,
כופף את הזרועות שלה לאחור: "כוס אמ'שך, מי את חושבת שאת?"

אחד הדייגים התקרב לכיוון שלהם.

הבחורה התנערה ממנו והניפה אצבע משולשת. האמצעית למטה, המורה
והקמיצה שלוחות למעלה, כמו ילדה קטנה.

האישה במעיל התקדמה אף היא ובתנועת ביטול לעבר היד השלוחה,
הסבירה: "מה פתאום ככה?" וסגרה באצבעות ארוכות על היד הקפואה
של הבחורה. היא נעלה עם האגודל על האצבעות ודאגה לכך שהאמה של
הבחורה תזדקר כלפי מעלה. "ככה. זין כמו שצריך מגיע לו! תשלחי
את הזרוע מעבר לכתף ותלכי קדימה!"

"אז נגמר?"
היא צמצמה עיניים מולו.
"תגידי משהו."
היא שכבה פרקדן על המזרן. ראשה מוטה לאחור מונח על ערימה של
כרים.
"צריך לדבר על הכול," הוא חיקה את קולה. "עכשיו את שותקת?"
"אין יותר מה להגיד."
הוא יצא מהחדר, עצר במסדרון מעביר יד על פניו והסתובב חזרה.
"שכחתי את התיק," הכריז בפתח וראה אותה בראשה המורכן עוקבת
במבטה אחר האצבע שלה המטיילת על וריד כחלחל. היא עצרה בפטמה
והרימה אליו את מבטה.
"אני רוצה לזיין אותך."
"מאוחר מדי," היא השיבה והמשיכה מבלי להסתכל עליו, "אל תשכח את
התיק," וקמה מהמיטה נבלעת במקלחת.
"פאק יו, זה לא בשבילי. אני חוזר הביתה," הוא רטן בקול כועס,
מניף את הזרוע אחריה מול הדלת הסגורה, כושל מעל המעיל שלה על
הריצפה בדרך החוצה.

הזרועות שלה נשענו על שולי האמבטיה, אוחזות בספר מעל שפת המים.
כשהדלת נפתחה היא לא הרימה את העיניים מהכתוב. בקול מחויך היא
נשבעה שעוד חמש דקות היא גומרת. הוא בחר באחד מהבקבוקונים
הקטנים שהיו על השיש והניח על שפת האמבטיה. הסיר את הבגדים
שלו, הטיל את המגבת שהמתינה לה על הקולב למרגלות האמבטיה, משך
את הספר מידיה ושקע לתוך המים. המחאות שלה הסתתמו כשהוא הזדקף,
אחז בכף רגלה וניגב אותה וגם בין האצבעות בקפידה. פתח את
הבקבוקון ומשח כל ציפורן קטנה בצבע. בשיטתיות הוא כיסה את שטח
הפנים הקטן של כל ציפורן באחידות ועבר לבאה. לסיום הוא נשף על
כולן ורק אז, חזר על התהליך ברגל השנייה.
"נגמר?"
"אני חושב. כן."
"בוא למיטה, כבר מאוחר."

 


תודה לחברי פורום שולחן עגול.