מרים את השפופרת ומוריד, זה מיותר
לא זה לא, מרים ומתקשר אלייך מאחר
שניסיתי לברר אם היה פירוש נסתר
בשיחה ביני לבינך, בערב שעבר
בעצם אנ'לא מבין איך האומץ נאזר
להקשיב בטלפון לקול ההמתנה הקר
עד ששמעתי קול נשי שבטון די מתון אמר
הגעת לתא הקולי בטלפון מספר
ניתקתי, הודעות אף פעם לא בדקתי
למה שהיא תבדוק? אני מעדיף להיות פרקטי
אס.אמ.אס? היא תחשוב שאני מתקרצץ
בלאט, אין בטחון עצמי בשקל, מתענה
רוצה לגעת בך ורק מקווה
לשמוע את קולך הטהור הזה
לראות את יצירת האלוהים עושה
כלום, ובגלל זה פעם נוספת גוסס
הכל מתבסס על זה שמתמוסס מאהבה
צף ושוחה ממצה את התקווה
שברגעים שזה עוקץ הופכת אט לאכזבה
וטובע בציפיה לגמול על כל ההקרבה
כל פעם מחדש, מתחיל בטעם דבש
כשלא מתוק כמו סוכר ולא ממש נרגש
מתחיל להיות מותש נוסף קש ועוד קש
עד שהכל קורס ושוב מתחיל כל פעם מחדש
בטעם טיפה שונה אבל מזכיר את פעם
אני צם, אבל רעב לאהבת חינם
לאהבת אדם, יותר כמו בת אדם
עוד נגיעה, עוד פצע, ושוב מלקק ת'דם
הספר לא נשלם, רק פרק נוסף נחתם
נושא ניסוי וטעיה והנייר נכתם
זורק לפח ומנסה טועה זורק עוד פעם
וחוזר חלילה וחס וחלילה לעולם

אולי יבוא, יום שבו תבוא
אחת שלי תתן את מה שלה נותן, איפה
את מתחבאת, אהבת אמת
כרגע עוד סולו, רוצה לגמור בדואט

מלקט - שברים של אהבה, מסיפורים וכתבי עט
כבר מת- יושב בבית ורוצה לצאת
מתמוטט- שונא כשאהבה לא ממלאת
מרוקנת את כל מה שיש בתוכי ואז קולט
לעצמי חושב, גב, אולי אתה לא באמת אוהב
איך אתה מצליח בבית להירקב
שים לב- אתה מתעצב, אבל העולם תמיד סובב
ולא סביבך אז תשומת לב לא תמצא רק כי אתה כותב
בונה לעצמך עוד קבר
מקיף עצמך בקירות מכל עבר
מכווץ כל אבר בוכה רועד בחדר
עושה פרצוף עצוב וממלמל הכל בסדר
זה לא רגשות זו אשליה, עוד משהו להיות תלוי בו
זו שריטה קטנה, לא פצע שאין שום ריפוי לו
תוריד ת'טלפון תצא החוצה ותחשוב
פעמיים לפני שאתה מחליט שוב לאהוב

אולי יבוא, יום שבו תבוא
אחת שלי תתן את מה שלה נותן, איפה
את מתחבאת, אהבת אמת
כרגע עוד סולו, רוצה לגמור בדואט

המנוי אינו זמין אז ת'שפופרת שוב מוריד
מנסה להתקשר הביתה, מה יש להפסיד?
ובאותה שניה של חשיבה טיפשית כללית רגעית
מחייג את המספר ורק שומע (פיייפ)
את ענית, הראש שלי והקיר בהתנגשות חזיתית
שיט, אה, רוצה לבוא אליי מחר אחרי שעה שישית?
- הלו? מי זה?- עונה בטון מופתע וקול עייף
לשמוע אותך אפילו בשלוש בלילה עושה לי כיף
אה זה שחיגר, מקווה שלא הערתי והכל
-מה? לא! מחר? אני צריכה לקפוץ לבית לאכול -ארג-
פולניות וכאלה, אבל, אצלך... בשלוש?-
-יש- הקיר לאט לאט נפרד מהראש
סבבה -טוב- אז ביי