עולה על הדרך, דרך עפר למאדים.
מסע קשה לפני, למאדים.
אעבור הרבה, ארשום בפנקס, כל מה יוצא, כל מה נכנס.
עשוי מתכת, חזקה, לא נופל מכל מכה.
מדמיין לעצמי את עצמי מחר, לא נופל, לא נשבר.

אז הולך למאדים, מתקדם קצב טוב,
עוצר להפסקה, צריך לחשוב, מה אעשה במאדים.
צובר עוד כח ממשיך הלאה, הסוף עדיין לא נראה,
ייקח עוד יום, אולי שנה, אבל זה לא באמת משנה.

וכשאגיע מה אעשה? אוריד חולצה אשתה קפה.
נראה נחמד על הכוכב המסתורי, נראה נעים...
על מאדים.