אני תוהה אולי אני תועה לי
כשאני חושב שהעולם בוהה בי
העולם מיידה בי את כל צרותיי
ואם אברח ממנו לא תחמוק מידיי
אבל חומקת התחושה שאותי מספקת
מתעמת עם עט מול דף - זה לאעוזב אותי בשקט
כותב עוד לקט שירים לתקווה
כי נגמרה הציפייה למימוש שירי האהבה
שאהבתי, שכתבתי, ששרפתי
שכאבתי? שגנבתי, ששאבתי
דימיון תחושה - אם היא לא תלושה אז
איך זה שאני יושב לבד עכשיו
מה זה עשה לי? רע לי
אוהבת לא אוהבת אז זורק מטבע - עץ או פאלי?
קר לי, שר לי
תר לי
אחרי היחידה שמתאימה לי
פזמון:
אני רוצה ללכת מכאן
ואם היה לי חופש הבחירה הייתי קונה צ'ימידאן
מכניס לתוכו את מטען חיי
עד - לא משנה לי לאן
בורח בעקבות הריח בוחן את גבולות הזמן
למקום בו אוכל לעצום את עיניי
ביי ביי ביי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.