גידי שפרוט / חבר |
באתי לחלוק כבוד,
הנחתי עלה על קבר טרי,
אחר כך אבן על כרית השיש.
וקיללתי את הצבא ואת המלחמות,
ושנאתי,
וזלגתי,
ואהבתי אותך וריחמתי עליה,
והתגעגעתי.
הזמן הסתתר מאחורי ימים ושעות,
אני כבר לא מרגיש,
ובקושי נזכר בתווי הפנים,
לא מצליח לדמיין אותך חי.
נושק לשיש המאובק,
אוהב את מי שיכולת להיות,
מתגעגע למי שהיית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|