|
מאבד אותך לדעת בתוכי,
מחזיר לאחור תקופה,
בדיוק לנקודת ההתחלה.
מנסה שוב ושוב ללחוץ על הכפתור
שמוחק,
שמאפס.
והאצבע מרפרפת
מעליו,
צונחת-
אל שאר היד הרועדת.
או שאין כפתור כזה.
או שכבר אין אותך,
אותי.
מנסר בעדינות
את קורת הבית שלא בנינו.
נסורת,
חלומות,
נושרים לרצפה.
בקרוב המטאטא והיעה
והדרך
אל פח הזיכרונות.
מקלף מעלי עוד שכבה,
של מי שהייתי,
מי שיכולתי להיות.
לולא פגישה מקרית,
ותאורה אפרורית. |
|
|
בוקר טוב רחל,
הגיעו התוצאות
של הבדיקות שלך.
תשמעי, לכל אחד
יש את הצרות
הקטנות שלו.
אני, למשל, סובל
מציפורן
חודרנית. ידידי
אמנון נשוי
לאישה קשה
מנשוא, אחותי
בלונדינית
טבעית,
אבא'שלי ערומקו,
ולך יש סרטן.
ביג דיל.
שלא תקחי לי את
זה קשה עכשיו.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח
ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.