רוח קרה נושבת עליי
מעוררת אותי לאחר שעות רבות של חצי ערות
מפזרת את שערי האסוף
מצננת את פניי הלוהטות מהמזגן
מקררת עוד יותר את ידיי הקפואות
לוקחת עמה את זיכרונות היום הרעים
אך הרגשות נשארים בשבילי
הו רוח! התרחמי עליי?
קחי אותי עמך, נטלי את נשמתי וקחי אותה הרחק מכאן
השאירי את גופי לאחותך, לאם האדמה
קחי אותי לאן שרגלי אנשים לא דורכות
למקום בטוח וחסר לכלוך וזוהמה
ואם מקום זה קיים, תעשי לכולם טובה והשאיריני שם
ארדוף את המקום לעולמים
שום אדם לא ייכנס למקום הרדוף, אהיה שם רק אני
ואם ארגיש בודדה, הדבר לא ישנה לי
עדיף שם מאשר במקום עם אנשים
ובמקום הדמיוני הזה יש ביטחון ואין פחדים