[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיר פרידמן
/
חלום ליל סם שפיגל

הבהרה:
מעולם לא הייתי מועמד לבית ספר לקולנוע סם שפיגל, איני מכיר את
סם שפיגל, וזה בהחלט לא סבא דפק את המסמרים בזרועותיו של ישו.
וכעת למשהו ישראלי לגמרי...

הדמויות
1. קון- סטודנט ישראלי ממוצע כבן 20 הרוצה להתקבל לבית ספר
לקולנוע סם שפיגל
2. המנהל- התגלמותו של אלוהים עלי אדמות כבן 50 מזוקן הקובע מי
ליצירה ומי לאנונימיות


פנים/חדר לבן/במרכז החדר שולחן מנהלים/גבר כבן 50(המנהל)יושב
מולו ומעלעל בנירות הפרושים על השולחן מולו.
גבר צעיר בשנות ה20(קון) מתקרב לעבר השולחן/המנהל מתעלם ממנו
וממשיך לקרוא בניירות
קון מכחכח בגרונו.

מנהל:
כן, אני מודע לקיומך, האם אתה מודע?
קון:
סליחה?
מנהל:
גם זה יגיע. שב בבקשה(קון מתיישב)
        שם, בבקשה?
קון:
מה?
מנהל:
השם, השם, מה לא מובן למען ה'?
קון:
אהה.. השם...קון, המנהל.
מנהל:
ומה מטרת בואך?
קון:
הייתי רוצה להיות יוצר.
מנהל:
כבר לא מספיק לנו אחד? נו שוין..רוצה להיות יוצר?
תגיד לי...מדוע שבחור צעיר כמוך לא יהיה עו"ד? זה מקצוע מכובד
תוכל למצוא  אפילו  בחורה טובה
קון:
אני לא בדיוק בקטע הזה.
מנהל:
בחורים?
קון:
התכוונתי לעורכי דין. אני יותר בקטע של מימוש, הגשמה עצמית,
הצגת מציאות חלופית שניתן לברוח אליה מהיום יום, אסקפיזם,
אשליה מציאותית...
מנהל:
הבנתי. אתה רוצה להיות קוסם.
קון:
קרוב. קוסם של קולנוע.
מנהל:
למה?
קון:
מה למה?
מנהל:
למה אתה רוצה להיות יוצר סרטים, או ליתר דיוק מה המטרה שלך
בעשיית סרטים?
קון:
מישהו פעם אמר שכל העולם במה ואנחנו דמויות במחזה...
מנהל:
ידוע לי, בחור די חביב היה, ריאיינתי אותו לפני חצי שעה, יש
לו עתיד רק שייפטר מהמבטא הקוקני
(קון מביט בו בתהדמה)
קון:
טוב...אז מכיוון שכל רגע ורגע בחיינו שוזר בתוכו את כל
המרכיבים הרלוונטים של דרמה, צחוק , בכי ומתח, חבל שכל זה יירד
לטימיון ולא יונצח על מסך הכסף, בעולמי עד, בנצח נצחים. תחשוב
שניה, כמה פעמים בכל מיני מקומות שונים ומשונים אנו מטים את
הראש אחורנית, הגוף שלנו רפוי ויש לנו חיוך בזוית הפה, אנחנו
נזכרים וזוכרים, אז למה שלא נשמור זאת בתמונה, בתנועה ובצליל?
מנהל:
אני אגיד לך למה.
אם תקפיא את הזיכרון זה יהיה רק משהו קפוא, כמו לאכול עוף
מהמקפיא בלי לבשל אותו, חוויה לא נעימה. המחשבה או הזיכרון שלך
לא יכול להסעיר חושים כפי שזה חם בלב עצמו, הוצאה מהלב לביקורת
כולם מפספס את התחושה, עדיף שתהיה מספר סיפורים, תוכל כך לבדוק
את תחושות הקהל שלך ואז לשנות לפי דרישתם.
אם המטרה שלך להיות מקפיא לך תהיה טכנאי מזגנים.
קון:
אבל יש לי מסר, אני רוצה לומר משהו.
מנהל:
אתה רוצה לומר משהו???
מה אתה כבר יכול לומר? מה אתה תאמר שכבר לא נאמר? תמציא שפה
חדשה?
אז למה לא אמרת על ההתחלה, אתה רוצה להיות בלשן, תכתוב מילון,
אני בטוח שיש בעולם עוד משועמם שיתענין בך.
קון:
אבל יש לי מה לומר.
מנהל:
בוא נשמע.
קון:
אהההמממ...
מנהל:
זו התחלה. עכשיו, האם אתה יודע לעשות גם קול של כלב? או סתם
חיקוי של קוף?
קון:
אני רוצה לומר שהחיים יפים.
מנהל:
והם יפים?
קון:
לא, בדיוק.
מנהל:
אז אתה רוצה לומר שהחיים לא יפים?
קון:
בעצם כן, זה מה שאני רוצה לומר.
מנהל:
אמרו את זה קודם לפנייך
קון:
אבל זה לא משנה
מנהל:
בהחלט זה משנה !!
אתה לא חושב שנשבר כבר לאנשים לשמוע כמה החיים הם חרא, החיים
חרא והחיים חרא. מי כמוני יודע. מי אתה חושב שחוטף את
הריקושטים, את התלונות, המחאות, המכתבים שנצברים, הספאם במחשב
שכבר מתפוצץ, אתה קולט שהייתי חייב להתקין וירוס במחשב שלי רק
כדי שהוא יוכל למות בשלווה ואני מתנגד להמתת חסד או הפלות.
לא משנה הוא אומר לי..הנה..תראה דוגמא למכתב( המנהל מרים ניר
מהשולחן ומקריא)
לכבוד אדוני המנהל...בלה בלה בלה בלה...רציתי לשאול אותך, החור
באוזון, הכרחי? כי בדיוק עכשיו נכנסתי לבית שלי, אשתי עם פנס
בעין, הטלוויזיה שבורה ודופקים אצלי בדלת שני ילדים חמודים
המתרימים למען איכות הסביבה וביבי כבר לקח ממני הכול, לא נעים
לי לומר להם שתרמתי כבר בעבודה בשני בקבוקי קולה ממוחזרים, אז
אם יש לך זמן, אנא תענה לי
שלך בנאמנה
אחד מהמיליארדים
(המנהל מפסיק להקריא ומסתכל בקון)
נראה אותך גיבור גדול, מה לך יש לומר לו?
קון:
הוא יכול לחפף את 2 הילדים בטענה שאין אף אחד בבית.
מנהל:
אינשטיין, אתה פשוט איינשטיין, למה אני לא חשבתי על זה מקודם?
קון:
טוב, בוא לא נגזים
מנהל
או.קיי. לא נגזים
קון:
אפשר קצת
מנהל:
לא, זה בסדר. אז מה בדיוק המטרה שלך כיוצר סרטים?
קון:
להראות זוית ראיה אחרת.
מנהל:
זה מתחיל להיות מענין. תסביר את עצמך.
קון:
נגיד שאתה רואה משהו ואני רואה את אותו משהו שאתה רואה אבל אתה
רואה אותו באופן שהוא נראה לך, מה שאינו נראה לי משום שאני
רואה אותו באופן ראיתיי אחרת לגמרי ממה שהוא נראה ומראה את
הראיה שאתה רואה ואני רואה את ה...(המנהל קוטע אותו)
מנהל:
זה לא נראה לי מה שאתה מנסה לומר.
קון:
בקיצור זוית ראייה אחרת.
מנהל:
כמה מעלות?
קון:
מה זאת אומרת כמה מעלות?
מנהל:
90 מעלות, 180 מעלות, 360 מעלות, באיזו זוית אתה רוצה לראות?
קון:
אני פשוט רוצה לעשות סרטים בלי שום מטרה. אני רוצה לצלם סרט
ושיכתבו עלי בעיתון, שיבואו לבקש ממני חתימות בקפה רוטשילד,
שיראו אותי קורא " הארץ" ויחשבו שאני איזה BIG SHOOT, להגיע
להוליווד, להתרחץ בג'קוזי עם שלוש בלונדיניות, להוציא את
הפרארי מהחניה, לעשות סיבוב בברלי הילס, לקנות בית בגודל של
מדינה, להגיע לאוסקר ולתרום צ'ק עם סכום של 6 ספרות לילדי
אפריקה המגודלים, אני רוצה להיות הכול, ליצור, לברוא, להשמיד,
להיות אלוהים!
מנהל:
מצטער...המשרה הזו כבר תפוסה ובשביל הג'וב הזה צריך מטרה.
קון:
והיא?
מנהל:
קדוש האמצעים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הגם אתה,
ברוטו?

יוליוס קיסר
בבקורת מס הכנסה


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/12/04 16:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיר פרידמן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה