שלום לך לוחמת זהב אשר מגנה על חומות העיר החוטאת,
שלום לך שקיעה אחרונה על העיר,
שלום לילדה השותקת בחד כי מודעת היא לגזר דין האלים.
שלום לך קנדר המובל לתליה.
שלום לך אהובה אחרונה.
שלום לך אור אחרון בחלון,
שלום גם לנערה הזועקת בצער,
על עירה הנשטפת בגלי הבכי של הילד הרך...

העיר בוכיה, ונוטה וטובעת
ונערה אשר ממשיכה לזעוק לשקיעה
נשמה תמימה וטהורה
אשר עוד לא חטאה,
וזוהי תודת האלים?!

ופתאום מרגישה הנערה
יד מלטפת ומרגיעה על ראשה.
מרימה את עינייה
מנגבת דמעה
ראתה את פאלדין והגיע סופה.