|
כאן בקרקע בוצית
ידעכו עקבות;
זמן שועט ורגלי
העוברים ושבים.
מאיטה צעדיי
וסוחפת תקוות.
דוהה קו הסיום
ומולי
מרחבים.
פעם
ספרתי.
נכתב עבור הסדנה ה50 בבמה. יש לראות את היצירה הזאת כיצירת
המשך בלבד לשיר "בריצה"- http://stage.co.il/Stories/347642 |
|
|
אומרים שאנשים
חושבים רק על
עצמם...
למעשה עקב מבנה
התודעה, אין
האדם מסוגל כלל
וכלל לחשוב על
עצמו. בדומה
לשור שלמעשה
אינו מבחין כלל
בצבע הסדין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.