|
אני יושבת לידך
על הספה בביתך
בעיני השקד החומות
אין סימן לאהבה
אני מביטה בבטן הגדולה שלך
בידיים השעירות
בחזה המתרומם וחוזר
השיער השומני הארוך דבוק לעורף.
בוא נתחבר בנשיקה
ולעולם לא נתנתק
אני אמות לתוכך ואתה לתוכי
אתה לא רואה עד כמה אני רוצה אותך?
מביטה בציפורני רגליך
מדברת על עבודה, על לימודים
האם אוכל לכסוס לך אותן בפי?
שערה שערה אלקק ואנקה
ובמסירות אין קץ
אתנדנד איתך חבוק
עד שתרדם
נשלב ידיים שתה את דמי
ואכול את ליבי
אהיה דוממת כשתתלה עלי
את הבגדים הישנים והצעיף
צריחה איומה בתוכי
משביב של ריחך המתוק
שחלף ועצר לידי לרגע
בבקשה אהוב אותי.
שים לב אלי
אני כאן.
אני כאן. |
|
|
אי אפשר לבנות
מקור מתח בלי
התנגדות פנימית,
זה כמו לרוץ 100
מטר באפס שניות
תגובת מערכת: אל
תאמר אי אפשר,
תאמר לא יכול.
גם לרוץ 100 מטר
באפס שניות היית
יכול אם היית
רוצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.