קיום מוצף ומחייך כאשר בליווי פעמונים ושירת זרקורים עלובים
אני חי,
הזמן הזה יותר מדי שקט,
מפני שאני עומד לחשוב עליכם
להתעטף בכמה מילים ולבכות מרוב שהן פשוטות.
אני כבר לא אותו האחד שנהגתי להיות,
מבין בשבילי מתבגר בשבילך,
במילא התכוונתי למות עכשיו,
במילא התכוונתי לא להיות,
רק קצת ממך ואולי הייתי שלם עם עצמי,
כל מילה תקועה לה בגרוני ומחליקה לה לאט,
כל מילה שוכנת היכן שהוא בתוכי,
כל מילה שלי הופכת חולה ומתפוררת,
בידיי,
במוחי,
כל מילה מוצאת לה מקום רחוק ושם הן נהיות קטנוניות
ומתאגדות נגדי.
במילא התכוונתי לא להיות,
במילא הבוקר לא התכוון להגיע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.