אוטאביה

זוהי עיר התלויה על פי תהום בין שני הרים תלולים, קשורה בחבלים. כולה עשויה
שלשלאות וגשרים עיליים. מהלכים שם על גבי קורות עץ, משגיחים יפה שכף הרגל לא
תדרוך בחללים, או שנאחזים בחבלים. מתחת לעיר חולפים עננים ובקושי רב ניתן
להבחין בתחתית התהום.

הגננים משקים את הצמחייה התלויה במהופך על גבי קורות עץ. בעבודתם זו קושרים
חבל אל מותניהם, כך שיוכלו לתת את מרב תשומת הלב אל הטיפול בצומח. כך אין זה
משנה כאשר רגלם מפספסת קורה.

הרכיבה על חד-אופן היא מיומנות שכל ילד מילדי העיר לומד בצעירותו. זוהי
התחבורה העיקרית ובלעדיה ההתנהלות היא איטית וזהירה, רגל אחר רגל, בסבלנות
אין-קץ. המלצרים באוטאביה נושאים את המנות עד לדלתות בתי התושבים. זוהי עבודה
נחשבת ביותר.

התקשורת בעיר אוטאביה מפותחת למדי. אין עוד צורך לצעוק בקולי קולות על מנת
להישמע למרחק. קיימים מעבירי קול המוצבים ברחבי העיר, דרכם ניתן ללחוש סודות
שיישמעו למרחק רב; והעיר שקטה.

חייהם של תושבי אוטאביה, התלויים על פי תהום, בטוחים כלשהו יותר מחיי תושביהן
של ערים אחרות. הם יודעים שהרשת לא תוכל לשאת יותר ממשקל מסוים.