קנאה לוחשת,
משתלטת על נשמות של בני אדם,
מתפשטת,
מכשפת,
מפילה אחד, אחד,
את כולם.
מעגל של הרס שזרוע בגזע האנושי,
כמו מישהו שתכנן מזימה,
מישהו שארגן אותנו כך שנחוש את הקנאה
שורצת בתוכנו והורסת אותנו לאט, לאט.
חלקה אחר חלקה,
באש הרס וחורבן,
בלבותיהם של כולנו,
בין אם נרצה בכך או לא.
והקימור שבמצח שמנסה להרוס,
הורס פנים יפות ושלוות של כל בחורה יפה,
מביא אותה לקץ ימיה היפים.
ואת הגברים, מפיל בזה אחר זה,
כמו משחק דומינו ראלי,
עם אנשים אמיתיים.
חורבן של עולם בגלל מישהו שקבע לנו גורל,
ואלה שלא מאמינים בו יסבלו הרבה יותר,
הם ייפלו בסוף כואב וכבד,
יתכלו באפר ויפיצו צחנת ריקבון גופות, בדרך אל השאול.

קנאה שהורסת אותנו,
תביא אותנו אל העונש הקשה ביותר,
האהבה הנכזבת, שטעמה מר ומתפורר כאפר נשמותינו
בעושנו את החטא הזה, שהוטל עלינו משמיים.


4.12.2004