נראה לי מגניב... משהו שאני כתבתי ואני וחבר שלי עיבדנו
ביחד.
התסריט מיועד לסרט שאנחנו מתחילים לצלם בחנוכה הקרוב במסגרת
מגמת קולנוע בבצפר שלנו.

הטיול- (שם זמני)

איתי הוא כנער ממוצע כבן 16.


סצנה ראשונה - איתי עומד באמצע פרדס, לבד ומבודד. הוא אינו
יודע כיצד הוא הגיע לשם והוא בהלם.
הפרדס גדול והוא אינו רואה את סופו.
אתי מתחיל להילחץ ונכנס לחרדה, הוא מתחיל לצעוק ולהשתגע ומנסה
לגרום לכך שמישהו ישמע אותו.
איתי מחפש בכיסיו את הפלאפון, או משהו שיעזור לו לתקשר עם
מישהו, אך לשווא.
איתי מתחיל לרוץ בבהלה, תוך כדי צעקות.
הוא עובר בין העצים ומחפש פרצה החוצה או מישהו שיעזור לו.
לאחר כמה דקות איתי מתעייף, מתנשף ונעצר, עומד ולא זז, מסתכל
סביב ולאחר כמה שניות הוא
מגלה שהוא במקום אחר.

סצנה שנייה - איתי מגלה שהוא נמצא בחוף ים בלתי מוכר. שוב הוא
נכנס לבהלה ולפאניקה.
אין לו מושג איך הוא הגיע לשם. איתי שוב מתחיל לרוץ.
הוא מנסה לברוח מהמקום הזה, מהעולם הזה ולמצוא איזושהי פרצה,
דרך יציאה או נפש אדם
אשר תעזור לו.
ולפתע הוא נעצר. הוא רואה באופק אדם זקן. הוא מרגיש הקלה
ומרגיש שבעיותיו נפתרו
והזקן יעזור לו. איתי מתחיל לרוץ לכיוונו. הזקן פונה עם הגב
לאיתי.
איתי מגיע אל הזקן ולוחץ לו קלות על הכתף כדי שיפנה אליו, כאשר
הזקן מסתובב אליו ומשלים
את סיבובו הוא מסתכל על איתי ומחייך, ולפתע נעלם כאילו היה מין
אוויר העולם.
איתי נבהל ומדדה לאחור. ולאר מכן הוא שוב מבין שהוא במקום
אחר.

סצנה שלישית - שוב איתי נבהל ופחדו משתלט עליו. הפעם הוא אינו
מזהה את המקום.
זה אינו מקום מוכר כמו פרדס או חוף ים. הוא מסתכל סביב ורואה
רק חול וסלעים.
שוב איתי מחפש עזרה, או יציאה מהמקום אך לשווא. איתי מתחיל ממש
להילחץ.
הוא הולך, הלוך וחזור, הוא אינו יודע מה לעשות והוא מרגיש
אבוד.
איתי נעצר וצועק את הצעקה הכי חזקה שהוא יכול לצעוק בכדי
שמישהו ישמע אותו.
קולו של איתי נשמע כהד עמוק בתוך רעש אינסופי.
לבסוף איתי מבין כי הוא בתוך בור עצום. אשר אין סיכוי לצאת
ממנו.

סצנה רביעית - אמצע הלילה. איתי קם בבהלה מהמיטה, והוא נשען
קדימה.
איתי נוטף זיעה והוא רועד מאימה ופחד. הוא מתנשף בכבדות ועיניו
מפוחדות.

סצנה חמישית - מסיבה. מקום גדול עם מוזיקה ותאורה חשוכה אשר
מאכלס הרבה ילדים,
הילדים מתפרעים ורוקדים בקצב המוזיקה.
בתוך המון הילדים, נמצאים איתי וחבריו אשר מדברים, צוחקים
ונהנים בניהם.
איתי מחזיק בידו כדור אקסטזי והוא לוקח את הכדור ומחליק אותו
לפה ובולע במהירות.

סצנה שישית - איתי עומד באמצע פרדס, לבד ומבודד. הוא אינו יודע
כיצד הוא הגיע לשם והוא בהלם.
הפרדס גדול והוא אינו רואה את סופו.