המון פעמים בחיי דמעות זלגו לי על לחי
כי בלי הרבה חשבון הגוף שלי ישר פורץ בפרץ של בבכי
יש לי בכי שקט שהוא כשאני עם עצמי ועם מחשבות
יש לי בכי רועש בו אני משתמשת בד"כ להצגות
יש לי בכי היסטרי שהוא כשאני ממש ממש מתעצבנת
יש בכי מניפולטיבי כשהשיטה להסביר לאנשים יפה לא עוזרת
יש לי בכי קריזה שחוץ מהבכי יש גם את הפן הפיזי והאלים
ובבכי הזה לא כדי לכם להיתקל, עלול להיות לא נעים
יש בכי של יגון וצער עמוק, זה קורה בד"כ כשאני נעלבת
יש בכי של הזדהות משהו דומה לבכי בסרט
ויש בכי של חשיפה כשאני מתחילה לדבר על כמה שלא מבינים אותי
ואני לא שייכת לעולם הזה,
ומכריכים אותי להישאר ולשחק משחק שאני לא אומרה לשחק
וזה הבכי הכי מר והכי שוחק
והוא הבכי - הכי לא רצוי
שיוצא גם בלי להיות קרואי
בקיצור הרבה יוצא לי לבכות
ונמאס לי, העניים שלי שורפות
מאיר, אתה צודק
אני מפסיקה לחפש צדק
מעכשיו אני מפסיקה כבר לבכות
אפשר להיכנס לאוטו ולנסוע |
