מונולוג שבא ממעמקי הלב.

לחיצה כפולה בעכבר,
פסנתר מתחיל ברקע,
נשמע עצוב אבל זה שיר אופטימי.

היא לא יודעת שאני כאן,
היא לא יודעת שאני חושב עליה,
יום ולילה...

מרגיש מאוהב בה,
אלא שעוד לא הכרנו אפילו.

אולי זה רק הרצון שלי
להיות מאוהב ונאהב
קשה לי להסביר.

אני חושב על מה אני אגיד לה
כשניפגש,
וכמה חיכיתי לרגע הזה.

יש לי חלום,
שהוא מעין פנטזיה.

אנחנו נפגשים,
בין שחור ללבן,
בחשכה שאפפה אותי כבר זמן רב.
היא מסתכלת עלי בפעם הראשונה,
ואני עליה...
ופשוט אין צורך במילים,
ישנו קסם -
באוויר,
במבטים,
אנחנו פשוט מתנשקים.

היא
מצאתי אותה.