|
אהבתיך בעירומי
התבדיתי
לבוש בגלימת
הבושה.
תאוכל גלימתי בלהבת
החרון והזעם,
אוותר לי עירום
ממורק חטאים
ואותך אוהב
גם הפעם.
ייסורי גהינום לוהבים
זעקות חנוקות.
זיכרונות כואבים
מכאיבות השתיקות.
אין סוף אימתני
חיבוטי נפש נסערת
ומתום אין.
|
|
|
ואם ביום שלישי
לא בא לי לכתוב
סלוגן או יצירות
לבמה, אלא ללכת
ולמצוא עבודה
אמיתית ואולי גם
לשם שינוי חברים
שהם לא
וירטואליים??
טוב, אז ביום
רביעי.
בלונדה בהלם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.