שרוכי הנעליים עדיין פתוחים
מחכים לך שתשרוך אותם
בשלולית עדיין משתקפת השלכת
וצבעו האדום של הקרב
עצבו וזעקתו השאירו עליו חותם
גבעות האורן
מדרונותיהם עדיין מחכים לפסיעותייך
השמש שהייתה נושקת לעורפך החשוף
לשווא סופרת את ימייך
אלו הם ימים של סליחה ביני לבין אלוהים
סליחה שלא הבנתי על מה החיים
סליחה שלא ידעתי את מי להאשים
סליחה ששרוכי הנעליים שלך עדיין פתוחים
סליחה שבשדות עדיין גוזמים את אותם הגבעולים
שלא הספיקו להתפתח, להביא חיים
סליחה על זה שאני עוד אני
למורות הימים השונים
סליחה שאני לא מבין את המלחמה
שכולם מבינים
אני עוד אני למורות שאתה לא פה
אני עוד אני למורות שעדיין מחכה שתבוא
אני עוד אני, אני עוד אני
אני עוד מתפלל שיקחו אותי במקומך
ויבנו לך פה בית ומשפחה
רק תבקש,
אני לא אחשוב אפילו דקה
ותהיה אתה זה אתה למורות שאני אלך
ותהיה אתה זה אתה למרות שאני לא אהיה. |
