זאת עיר ללא הפסקה ואני נסחף במערבולת
24 שעות ביממה, עולות מעבר ליכולת.
תצא לרחוב, תתפלל שלא להידרס
אבל אתה חייב להספיק, אז תפסיק להסס.
ובכל מקום אתה שומע אנשים
שמדברים שטויות פשוט כי אין מה להגיד.
אבל העניינים כאן אף פעם לא שוממים
לא חושבים על ההוה, מסתכלים אל העתיד.
ומה כבר ביקשתי? קצת שקט.
להפסיק לרוץ, להתחיל ללכת...
להסתכל על השמים
ןלקלוט שאין להם סוף...
ובחזרה לעולם, יש נקישות על הדלת
הם מחפשים אותך ואתה ממשיך לברוח.
צלצול לצאת, צלצול להכנס
לעולם האמיתי, זה דופק את המוח.
זה עולם בטראנס, כל הזמן זז
ונכנסת למבוכים ערפילים.
כל כך רועש שגם השקט נהיה רעש
מרוב כל המחשבות שרצות לך בפנים.
ומה כבר ביקשתי? קצת שקט...
לנשום עמוק, להניח למחשבות...
לשמוע את המים ולזרום...
להסתכל על השמים
ולקלוט-
אין להם סוף. |
