3.12.04
כשאני אשים את ראשי
על הכריות הגדולות שלך,
ואשקע בשינה עמוקה. רצופה. עוטפת.
אני אדע,
שהגעתי לצד השני של השקט.

וכשתסתכל עליי,
ותזיז שיערה סוררת מעיניי,
צלילים חמימים של אושר ב-סי מז'ור יציפו את החדר,
וישחררו כל שריר מכווץ בצווארי.
אז, אני אדע,
שהגעתי לצד השני של השקט.

    כשהמקריות של עשן סיגריה
    תקסים אותי,
    ושירה טובה בעברית
    תרגש אותי,
    כשאני אפסיק לחשוב עליו. עלייה.
כשהשרידים הדהויים של אז, ינשרו וישירו מעליהם את קליפתם
המכוערת.

      אז אני אדע שהגעתי לצד השני של השקט.

דורון,
אני חושבת שאני כמעט בצד השני של השקט.
תודה...