ביום הולדתו ה-39 קיבל החלטה חשובה. אולי החשובה בחייו.
(כמו ההחלטה להוסיף את ראשי התיבות "בע"מ" לכינוי העסקי שלו).
וגם כל הרקע והתפאורה מסביב הלמו החלטות מסוג שכזה:
יום סגרירי, הרים מלמטה וברקים מלמעלה, גשם חזק ובירה
גולדסטאר. ממש החלטה גורלית.
מהחברים שלו, שנאספו כולם לחגוג את יום ביאתו לעולם (אבל לא
בתאריך עצמו, אלא ביום שישי בערב, חמישה ימים אח"כ) - ביקש כל
מיני מתנות מוזרות:
סקייטבורד, צבעי שמן, גיטרה חשמלית, חליפת עור "זרוקה"
ואופניים עשרה הילוכים.
הכי הרבה הוא אהב ת'אופניים.
והחברים שלו, שכולם היו אמידים וכמובן אהבו אותו מאוד - הביאו
לו את שביקש.
זה היה היומולדת הכי מוצלח שחגג:
מתנות מגניבות (אפילו הבגדים!), אוכל טוב, החלטה גורלית.
את המתנה שקנה לעצמו הניח בקופסת עץ עתיקה שסבא שלו הציל מידיי
הגויים שבזזו את ביתו בארץ ניכר, ושתמיד הזכירה לו סיפורים
מרתקים על שודדי ים והרפתקאות נועזות.
את הקופסא נעל בכספת שבחדר העבודה שלו. אין ספק שמתנה שכזו
ראויה להתאכסן בהידור וכבוד שכאלו.
ולאחר יום הולדת כל כך מוצלח - שנה מוצלחת לא פחות:
הרי היה לו את כל שאפשר לבקש: סקייטבורד, בגדים מגניבים,
אישיות חדשה של אומן (למרות שבמקור מקצועו בכלל היה בהיי-טק)
והאופניים. כן, האופניים.
הכי הרבה הוא אהב ת'אופניים.
בבוקר האחרון של שנת ה-40 לחייו הוא קם מאוחר ושתה קפה עם
סיגריה (למרות שבדרך כלל לא עישן אלא לאחר סקס נהדר במיוחד).
את האפר השאיר על השולחן ואפילו לא היה איכפת לו שהכוס השאירה
עיגול חום וחם של קפה על אותו שולחן, שהיה אהוב עליו כל כך.
למרות שלא מי יודע מה אהב מוסיקה קלאסית (ואופרה במיוחד שנא)
הוא שם במערכת הסטיראו המשוכללת שלו דיסק של כרמינה בוראנה
בביצוע מדהים משותף לתזמורת המלכותית של לנינגרד והפילהרמונית
של ניו-יורק.
לדעתו, הוא היה ראוי למוסיקה עצמתית ומלאת חשיבות שכזו.
הוא פתח את הכספת (מבלי להסס ולהתבלבל בספרות הקוד המתוחכם)
והביט בקופסת העץ שנראתה לו יפה ומכובדת מאי פעם.
בהדרת כבוד מלכותית ויראת שמים הוא פתח את המכסה והניחו על
המכתבה העתיקה.
ושם הוא היה:
אפור, כסוף ומבריק. יפה ומחכה למגע ידיו, אליהן התגעגע מאז
נקנה לרגל יום הולדתו הקודם.
מחכה לתורו, מצפה בכיליון עיניים מתכתיות וקרות למלא אחר
ייעודו.
הריח, המגע, הקול הנפלא שהשמיעה סחיטת ההדק.
ללא חרטה.
הן כפי שהחליט בדיוק שנה קודם לכן -
שנתו האחרונה הייתה הנפלאה והנהדרת בחייו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.