הוקרא באזכרה לציון ארבע שנים לנפילתו של גל בלבנון.

בגיל 24 אני לא כותב שיר אהבה, אני כותב הספד לחבר. אשרי העם
שאלו הם בניו.
לפני ארבע שנים הכל היה טרי, הרגשות היו עזים, היום במקרה הטוב
נשארו מהרגשות האלו צל חיוור. רובנו כאן שוכחים יותר ממה
שזוכרים. מה כבר אפשר להגיד ? יש לי יותר מה לשאול מלספר.
להגיד שכואב לי ? שאני מצטער ? לספר כמה נפלא היית ?
פעם בשנה נפגשים כאן, פעמיים בשנה למהדרין שמחתימים כרטיס גם
ביום הזיכרון, ובין לבין מה ? בודד לך פה ? משעמם ? מי מכסה
אותך בחורף כשיורד גשם כדי שלא תירטב ? מי ינעים את זמנך עוד
שלוש שעות כשרובנו נצפה בטלוויזיה או נשב באיזה בית קפה ונדבר
על הבחינות, על זה שאוגוסט השנה היה חם ודביק ושיש יופי של
דילים ליוון באינטרנט, ואולי אחרי הקפה תבוא אנחה,כי בסה"כ
המצב לא טוב .
ואתה תמשיך לשכב פה, עוד חורף יבוא ועוד קיץ, ושוב חורף, זה
בכלל משנה לך ? אתה מרגיש שהזמן חולף ? אתה יודע שעברו ארבע
שנים ? שמעת שלבנון היום זה כבר Out ? שטחים זה In ! מה שעד
אתמול, סליחה עד לפני דקה היה יעד אסטרטגי הפך בשניה למקום לא
חשוב, זה עוזר לך ? זה מרגיז אותך ? אתה חושב לפעמים מה יודעים
היום שלא ידעו אז ? אתה רואה בדימיונך את הטלפון מצלצל באיזו
לשכה חשובה ומודיע שזהו נ.ג 874 חזר להיות סתם ג'אבל ? ואם הוא
היה מתקשר קודם ? נגיד בכל רגע נתון מיוני 82 ועד יוני 97, 15
שנה לטלפון אחד מחורבן, "יוסי לא צריכים יותר את החרא הזה"  זה
היה משנה משהו ?
אני אראה אותך שוב ? תביא לי כאפה שתפרק לי את הגב ותצרח גבר ?
אף פעם לא חלמתי עליך, אתה בטח היית חולם עלי אם זה היה הפוך
לא ? הלוואי והייתי חולם עליך בלילה, אני חושב שכשהייתי מתעורר
הייתי הבן אדם הכי מדוכא בעולם, אבל לפחות הייתי פוגש אותך
ויכולנו קצת לדבר, 1000 חלומות שיתגשמו הייתי מחליף בשביל חלום
אחד עליך.
אתה כועס שיש לי תמונה שלך בחדר ולא ההפך ? שהשתחררנו ואתה לא
? שבעוד כמה שעות פינו יתמלא אוכל בשעה שפיך מלא עפר ? הייתי
בהודו, סיפרתי לך ? לביא בדרום אמריקה, אתה גם רצית לסוע ? אתה
חושב שתיסע ? אומרים שיש שם אחלה נופים, אני מבטיח שאם אתה
נוסע אני דוחה את הלימודים בשנה ומצטרף אליך, נפגוש את עודד,
על חזי אל תבנה. אוהד סיים את הקורס שמעת ? היה כרטיס ספייר
ליציע שלוש, יכולת לבוא, נותנים לכם לצאת חופשי או שאתה צריך
לקבל אישור ? אחרי הטיול אתה מתחיל ללמוד ? פעם דיברנו ואמרת
שאתה רוצה לעבוד במוסד או משהו כזה, שקשור לביטחון ? זה עדין
מעניין אותך ? לי זה כבר נראה בלוף כל הקטע הזה של הביטחון.
בגלל שאנחנו לא מתראים כל כך הרבה אתה שוכח ? אני מקווה שלא
תכעס אבל אני שוכח, אני זוכר היום פחות מלפני ארבע שנים, אני
מנסה להזכיר לעצמי מדי פעם, רוצה לרשום על נייר כל מה שאני
זוכר שלא ידהה, אבל אני לא יכול לרשום.
על מה אתה חושב שאתה רואה ילד קטן ברחוב , אם אתה בכלל רואה
ילד קטן ברחוב ? אתה חושב שהוא יגדל ? שהוא יקים משפחה ? אתה
חושב שהוא יהיה שכן שלך? על מה חושבים ההורים בטקסי יום זיכרון
כשמקריאים את שמות בוגרי ביה"ס שנפלו ? הם חושבים כמה נורא ?
מצקצקים בלשון ? הם חושבים שההורים שלך ישבו שם פעם גם כן ? גם
אני אצקצק בלשוני יום אחד  ?
תגיד אתה בן 20 או בן 24 ? מה עשית בארבע שנים האחרונות ? אתה
מקנא ? אתה כועס ? שדווקא לך זה קרה ? כמו שדווקא לך נפל החגור
לבור של החרא בגיבוש, כאב לך ? זה היה שווה את זה ?
אתה מסכים איתי שזה היה סתם ? די מיותר ? אין שם מישהו שאפשר
להגיד לו שהבנו שזה  היה מיותר ? גם לך כואב עכשיו יותר,
כשנהרגים חיילים ? גם אתה אמרת שתעשה משהו בנידון ? אתה כועס
שלא עשיתי ? שלא שאלתי, "איה השה לעולה ?" שבתיכון התעסקתי
בשטויות כמו מסיבות סוף שנה ולא בדברים כמו לבנון ? אם לא שמעת
אז בטח מישהו אצלכם אמר לך שהבטחתי לעשות ואני לא עושה, אני
מאכזב אותך ? הטלפון ששאלתי אותך עליו מקודם, עכשיו גם מחכים
לו. אתה חושב שעוד ארבע שנים יעמוד פה עוד בחור בן 24 וישאל את
חבר שלו למה הטלפון לא בא קודם ? אתה חושב שלמדנו משהו ? יש
משהו שאני יכול לעשות ? שיתן לזה משמעות ? תוכן ?
"אילו בכיתי היה קל יותר לעולם, היו אומרים יש עוול, אך יש גם
פורקן" (אשכבה, חנוך לוין.)
אתה בוכה ? אני הפסקתי, בדיוק לפני ארבע שנים.