ניר האט / את והאור |
צבעי הקשת דהו מיום שאינך
והרוחות עדיין לוחשים את שמך
לא אשכח לעולם את הפעם
שהופעת והקסמת ונכנסת כה בטעם
ובכל פעם שהרוח תישוב
הציפור הקטנה את הקן תעזוב
והגשם יירד אם אהיה מאושר
אם עצוב או בודד או עזוב לי וקר
אנצור אותך בליבי ויישותי
ואוקיר אותך בנשמתי
כל עוד רוח חיים זורמת בי
אזכור ואשמור את כל הרגעים
הזכרונות הריגושים והפחדים
המילים הפרפרים ואת החיוכים
ובבוא העת את ילדי אלמד
לחיות את הרגע ולא לאבד
ואם לא תחוש תתרגש ותאהב
אולי לעולם לא תהיה כך מאוהב
מעולם לא הרגשתי כזו אהבה
כמו שמש חמה אדומה חכמה
באמצע הכפור היית קרן אור
העולם האדם החיים והקשת
גרמת בי בלבול ותשוקה כה הורסת
ומיום שאינך הכל כה אפור
החלל האינסופי שהותרת
את והאור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|