מאי פורת / דממה |
מתפכחת למציאות
מסלקת לצדדי
את החלום, את התמימות
חושבת לתומי
חושבת על אמי
משפחתי, יחסי
הותר לי ודי
מתנדפת כאבק הכוכבים
לבד עם עצמי מחשבותיי
ושקט כמו נכלאתי בבועה
טוב ורע לי ודממה
טפטופי טל שרועים על מדרכה
עולים מעלה כנחש המזדחל לו בעורמה
משתרבבות לעין ומסמרות
כמו חידודים חידודים של עור ושערות
ונוטפות מטה מתוך עין למדרכה
מקווה מים של עצב
ואני שם שרועה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|