איך יכולת?
אני שואלת את עצמי.
שאלות שאתה לא שואל
מנסה להרוג את פרפר הכאב הזה
שדוקר לי בפנים
אני רוצה לשנוא אותך
באמת.
לשנוא מכל הלב
ואתה לא נותן לי
אותו משחק של כאב
אתה כבר בכלל לא זוכר
ובטח שאתה לא תתקשר
אתה כלום
אבל היית הכל.
מחכה...
מחכה לך
כמו מטומטמת
חלשה
שוב נלחמת בעצמי
לא להתקשר אלייך
לא להופיע אצלך...
הרי הבית שלך,
ממש פה
מעבר לשדה
רואה אותו מהחלון שלי
במרחק נגיעה.
נגיעה חותכת,
מקפיאה.
כל יום הוא עוד מאבק
של שפיות
של לא לבכות
של לראות אותך
ולדעת,
שאתה כבר לא רואה אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.