אתה -
שנע בין חופי ילדות ובגרות,
אך מסרב להשליך עוגן
אף לא באחד מהם.

אתה -
שבוקע את רשת העולם
לעבר החופש האמיתי.

אתה -
שאם אניתך עולה על שירטון,
תדע לבנותה מחדש,
ולנוע לעבר האופק
לחזות בשקיעת עולמך
ובזריחתו המחודשת
מהעבר השני.

אתה -
שטווה את חייך באיטיות
בחוטי רגשות עזים
למרבד חיים צבעוני וגדול,
אך היודע גם לפרום בשקט
קטעי חיים שלא עולים יפה.

אתה -
שנהרות של כאב
וזרמים של פרידות
ופגישות מחודשות
רק יחשלוך יותר
לקראת עולם זר ומוכר
כאחד.

אתה -
שנגעת בעקבות החיים
ומיצית שיקוי סערם
עד כלות.

אתה -
שהכרת סערות שלוות
של אבדן שרשים
וחלום,
שטבעו בך רשמים, רגשות
ותהיות,
שידעת אותם לכל אורכם, רחבם
ועמקם.

אתה -
ספק תמים
ספק ערמומי
בנפתולי הלב.

אתה -
החותר לאמת בדויה,
חתירה הממלאת אותך
גלי שלמות,
מלאות,
אך גם ריקנות
במידת מה.

אתה -
שאוהב במלוא העוצמה...
בלי להבין.
ואולי,
דווקא משום כך,
יש בך הכוח להרגיש
בלי לאבד את היכולת לכך.

אתה -
שבורח מעצמך
לחפש משמעות לחיים.
והשוכח תדיר
שמשמעות החיים
טמונה אך ורק
בחיים שלך עצמם,
ולא מעבר להררי תקווה
או אשליה הנוצצת
באור מזויף.

אתה -
דע לאסוף
קרעים של אמת,
קרעי חלום ותקווה,
מתוך עולם שכה חסר
כל אלה,
ודע לאחותם
לאמת פרטית.
לאמת שלך.