על ראש מעייני
פרוש בכנפיו
גורל לא ידוע;
לעיתים מגשים ציפיות,
לפרקים מטה לי את גבו
ונושאני בדאיה
בלי לגלות לאן דואים.
אפשר שהדאיה אל השחקים -
אל תכלת וזהב המרחבים,
אך הדאיה כרוכה גם בסיכונים
ומחלחל החשש ליפול לבורות עמוקים
מהם לא יוותר
אלא, לזעוק ולהזויע על הכאב.
על ראש מעייני
פרוש בכנפיו גורל לא ידוע
ואינני רוצה לדעתו.
03/12/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.