|
על ראש מעייני
פרוש בכנפיו
גורל לא ידוע;
לעיתים מגשים ציפיות,
לפרקים מטה לי את גבו
ונושאני בדאיה
בלי לגלות לאן דואים.
אפשר שהדאיה אל השחקים -
אל תכלת וזהב המרחבים,
אך הדאיה כרוכה גם בסיכונים
ומחלחל החשש ליפול לבורות עמוקים
מהם לא יוותר
אלא, לזעוק ולהזויע על הכאב.
על ראש מעייני
פרוש בכנפיו גורל לא ידוע
ואינני רוצה לדעתו.
03/12/04 © |
|
|
"גיא, אל תבין
אותי לא נכון.
טוב לי איתך.
באמת.
ואני גם אוהבת
אותך.
אני פשוט...
בתקופה קשה .
ואני מרגישה,
שאני צריכה
הפסקה לנשום,
להחליט מה אני
ומי אני לפני
שאני נופלת עליך
ככה...
איך זה?"
"לא רע, ממש לא
רע. קצת דמעות
לא יזיקו"
"הוא עוד יבכה,
המניאק"
מייפל בחזרות
גנרליות לקראת
הפרדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.