דף לבן וחלק. התחלה חדשה...

כמו שלג שרק נגע באדמה, נחיתה רכה ושקטה.
עדיין טהור כמו השמיים שלפני רגע עזב.
תמים ולא יודע
מגע של כף רגל
צבעו של הבוץ

כמו אדם שרק  נולד, נושם נשימה ראשונה, בוכה בכי ראשון.
ללא חרטות, ללא מילים, נקי מחטאים
אין עבר
רק עתיד
חסר כל ידע, אך יודע הכל

כמו פרח של האביב, פותח את עליו בפעם הראשונה.
ליטוף ראשון של שמש, מפגש ראשון עם פרפר
לא מכיר את הגשם
ולא את מכסחת הדשא

כמו מנגינה שלא נכתבה, עדיין.
נוגעת לראשונה בלבו של אדם.
מדגדגת את אצבעותיו

כמו סיפור לא מבושל, רעיון שהבזיק בנשמתו,
עוד לא מכיר את הדמויות והמקומות
אבל הוא לא ילך, הוא לא יניח לו עד שיהפוך למילים.

כך מתחיל הסיפור שלי, כמו דף לבן וחלק.
ביום אחד, בנשימה אחת, במחשבה אחת, בפעימה אחת.
בתנועה אחת של העט על הדף
אין עבר ואין זכרונות. אין אכזבות.


אז מה אם הדף אפור