|
ועלו מראות אל השמיים
שנשכחו מזכרוננו
ואני שראיתי
כבר לא מדברת
רוצה לספר
אך היטב מסתתרת
מה שהיה היה
וזה שיהיה הוא העיקר
ועלו מראות אל השמיים
שחמקו מעיניכם
אני עוד זוכרת
אני עוד שותקת
על בוקר או שניים תמיד נאבקת
מה שהיה היה
וזה שיהיה הוא העיקר.
אדמומיות הערביים
ורוך השפתיים
כל אלה שוליים בעיניי
ואני ששמעתי
כבר רוצה לדבר
מה שהיה היה
וזה שיהיה הוא העיקר... |
|
|
בהתנחלות ישבתי
וזכרון כתבתי
פתאום צלף ירה
לי בגרון
ונגמר הזכרון
המתנחל, בעוד
חידוד לשון לא
מוצלח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.